#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלא. מה דין חביות ציר שיש בחלקן כילביות? 	"שיטת רש""י שאם החביות פתוחות ויש שתי כילביות שוטטות כולן מותרות אבל אם יש רק כילבית אחת כולן אסורות שיש לתלות שנפלה מעלמא, ובסתומות היא מותרת וכולן אסורות.שיטת הר""ר אפרים (בתוד""ה כאן) שאם החביות פתוחות סגי בכילבית אחת באחת מהחביות שיש לתלות שהשניה הלכה לעלמא, ובסתומות אם יש באחת שתי כילביות היא מותרת והאחרות אסורות, ואם יש בה רק כילבית אחת כולן אסורות <sup>מח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מח.  ושיטת הרמב""ם שבפתו חו ת סגי להתיר כל החביות בכלבי ת אחת שנמצאת בחבי ת אחת דכמאן דמערבן בהדי הדדי דמיין, אבל בסתומות אין כל החביות מותרות עד שימצאו שם שתי חביות ובכל אחת כלבית אחת, דכיון ששתים מותרות מוכחא מילתא דכולן מותרות.</span>"	עבודה זרה מ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלב. מה הדין ולמאי נפק""מ 1) ביצת עוף שהחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים 2) ביצה שהחלבון והחלמון מעורבים זה בזה? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה אמר) דסימני ביצים לאו דאורייתא, ולכן הביצה מותרת רק אם המוכר אומר<br>שהם של עוף פלוני טהור <sup>מט</sup>.<br>2) הרי זו ביצת השרץ וכתב רש""י שנפק""מ שאם ריקמה וניקבה מטמא במגע <sup>נ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  והר""ן כתב שלרי""ף הסוגיא כאן סוברת שסימני ביצי עופות דאורייתא והסוגיא בחולין סוברת שהסימנים לאו דאורייתא ופסק הרי""ף כסוגיא דחולין .
<br>נ.  והר""ן כתב שנפק""מ שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום השרץ השורץ על הארץ.</span>"	עבודה זרה מ. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלג. האם מדאורייתא 1) אסור ציר דגים טמאים 2) סימני ביצי עופות ודגים? 	"1) התוס' (ד""ה מחלוקת) כתבו שאסור מדאורייתא <sup>נא</sup>.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אמר) שדעת ר""ת שסימני ביצי עופות לאו<br>דאורייתא <sup>נב</sup>  <sup>נג</sup>ואילו סימני ביצי דגים דאורייתא ודעת רבינו יהודה שגם סימני ביצי דגים לאו דאורייתא<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נא.  והר""ן כתב שאסור מדרבנן, דהא דתניא אלה הטמאים לאסור צירן ורוטבן אסמכתא בעלמא .
<br>נב.  ועי' בהערה  49.
<br>נג.  והרי""ף לא הזכיר סימני ביצי דגים וביאר הר""ן שהרי""ף פסק כרבי דוסתאי שלדג טמא אין ביצים וא""כ א""צ לסימני ביצים כלל .</span>"	עבודה זרה מ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלד. האם להלכה חוששים למיעוט? 	"כתבו התוס' (ד""ה כל) שלהלכה למיעוט אין חוששים ודלא כר""מ אבל למיעוט המצוי חוששים."	עבודה זרה תוס' מ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלה. מה טעמם של ר""מ ורבנן שלר""מ כל הצלמים אסורים ולרבנן רק אלו שבידם מקל או ציפור או כדור? "	"במקומו של ר""מ היו עובדים אותם פעם אחת בשנה, אליבא דרש""י באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה, ור""מ דחייש למיעוטא גזר שאר כרכים אטו אותו כרך ורבנן דלא חיישי למיעוטא לא גזרו שאר כרכי ם אטו אותו כרך <sup>נד</sup> ואסרו רק את אלו שבידם מקל או ציפור או כדור שהם ודאי נעבדי ם.<br>ולר""ת (בתוד""ה ובאנדרטי) אסרו גם את כל אלו שלא עומדים על פתח מדינה ואינם אנדרטי של מלכים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נד.  הרמב"" ן פירש דלר""מ דחייש למי עוטא כל המקומות שאין מנהג שלהם ידוע אסורין מן הדין שחוששים למיעוט, וכיון דרובא דעלמא מיתסר מדינא לר""מ גזר אף במקום שידוע שאין עובדים אותו, אבל רבנן דלא חיישי למי עוטא לא אסרי כולי עלמא משום אותו מקום . והר""ן פירש שלר""מ עצמו דס""ל דמיעוטא כמאן דאיתיה דמי גזר שאר מקומות כדי שלא יבואו להכשל במקומו , אבל רבנן סברו דמיעוטא כמאן דליתיה דמי ולפיכך אין לגזור על כל העולם מפני חשש קלקול המיעוט. עוד כתב הר""ן דרב יהודה אמר שמואל דאמר באנדרטי של מלכים שנינו לתרוצי למתני תין אתא דלא צריכין למימר דר""מ ורבנן פליגי אי גזרינן שאר מקומות אטו אותו מקום או לא, אלא באותו מקום פליגי ובאנדרטי של מלכי ם ובשל כרכים ובודאי שלא לעובדה עשאוה אלא לנוי בעלמא אלא דר""מ חייש למיעוט אנשים שבאותו מקום דמקבלי לה באלוה ורבנן דלא חיישי למי עוטא שרו.</span>"	עבודה זרה מ:		
